ייעוץ לתכניות אב ומתאר

שכונת ארנונה-ירושלים

נספח שימור תוכנית אב ארנונה.png

שכונת תלפיות, על אף המצאותה מחוץ לתחומי העיר ההיסטורית, נכללה מקצתה כאזור עיר היסטורית על כל המשתמע מכך. הסיבה לכך היא המצאותם של נכסי שימור אדריכליים והיסטוריים בשכונה. לא מדובר בשכונה הומוגנית בעלת אחידות סגנונית אלא במקבץ משארים של שכונות עבר שנכללים בתחומי הקו הכחול, והתכנית מוצאת לנכון לשמרם. 

השכונה התפתחה במספר שלבים במוקדים שונים שכיום מהווים שכונה עירונית אחת. שלב הבינוי הראשון היה של שלושת השכונות ההיסטוריות: תלפיות ההיסטורית, ארנונה ההיסטורית ושכונת בניין ומלאכה. בנוסף לכך היה קיים בשלב מוקדם גם בינוי ערבי לאורך דרך חברון בדופן המערבית של השכונה.

בשלב הבא נבנו שיכוני שנות ה-50 וה-60. לאחר מכן נבנו בשלבים שונים הבינוי הפרטי בשכונה, החל משנות ה-70, שכלל הן בינוי של בנייני מגורים והן בינוי של בתים פרטיים.

חוברת זו הינה נספח לתכנית האב של ארנונה, הכוללת הנחיות למבנים לשימור בשכונה לפי מגרש.

צריפין

tzrifin.png
תיק תיעוד אסף הרופא תקציר .png
julis.png
מרקמים היסטוריים ראס אל עמוד.png
sirkin.png
buildings_shimur+nof-Model3.png

בתקופה הערבית שכן במקום הכפר הערבי סרפאנד אל-עמאר (صرفند العمار) מלשון צריפין הבנויה.
זאת כדי להבדילה מסרפאנד אל-חרב – החרבה – הסמוכה שנחרבה בסמוך למלחמת העולם
הראשונה. הכפר סרפאנד אל-עמאר נכבש על-ידי כוחות צה"ל ב"מבצע ברק" במאי 1948 . על אף
שבמבצע ברק לא נהרסה כליל ואף נתקיים בה בשוך קרבות מלחמת השחרור יישוב עברי לזמן קצר,
גלעין הכפר נמחק סופית בשנות החמישים ועל חורבותיו עומד כיום השוק הסיטונאי.
שטחו של הכפר סרפאנד היה 13,2676 דונם. בשנת 1596 נכלל הכפר במחוז עזה תחת שטח רמלה
ואוכלוסייתו מנתה 358 נפש. מרשימות תשלומי המיסים לסולטן העות'מני, ניתן לראות כי גידולי המקום היו חיטה, סומסום, פרדסים, כוורות ועזים. באמצע המאה ה- 19 נכלל הכפר בסקר המשלחת הבריטית ומוזכר בו הכפר סרפאנד אל-עמאר העשוי לבני בוץ וממוקם מעל שטח מוגבה. סביבותיו מצויינים עצי זית. בשלהי המאה ה- 19 הפכו מטעי הפירות להיות דומיננטיים. במאה העשרים חל גידול מהיר בהפיכת האזור לגידולי הדרים. התהליך התרחש מחוץ לגדרות המחנה אך עם זאת היו שטחים חקלאיים גם בתחומו. שטחי הכפר הנטוש חופפים בחלקם הקטן את מחנה צריפין של היום.

אסף הרופא

 התקופה הבריטית בסרפנד החלה בשנת 1917 , עת חנה צבאו של הגנרל אלנבי במקום, בטרם המשיך לכיבוש ירושלים. צילומי אוויר גרמניים משנת 1918 מציגים את הכפר סרפנד כשבסביבתו אוהלי הצבא הבריטי. המחנה הצבאי הבריטי סרפנד גדל והתפתח לאורך השנים. מלבד שימושים צבאיים, היו במחנה ובקרבתו מגוון מתקנים ואזורים אזרחיים. בני משפחותיהם של חיילים רבים, בעיקר קצינים, גרו בשטחי המחנה. בין שאר הבסיסים הצבאיים ומתחמי התרבות, הקים הצבא הבריטי בית חולים שישב בצדו המזרחי של המחנה. בשנותיו הראשונות, שימש בית החולים את חיל האוויר המלכותי לו היו מספר בסיסים במרכז הארץ ואף במחנה סרפד עצמו, כשבשטחו היו 100 מיטות. בשנת 1937 לערך, החל בית החולים לשמש את כלל צבא היבשה. לקראת סיום מנדט הבריטי בארץ ישראל, ב 22 לינואר 1948 , הורה מפקד הכוחות הרפואיים בארץ ישראל לסגור את בית החולים. על כלל מחנה סרפנד השתלטו כוחות ישראליים כשבמתחם בית החולים התמקמו לוחמי הפלמ"ח. ב- 14 ביולי 1948 ביקש מטה השרות הרפואי מהמטכ"ל את פינוי הפלמ"ח מסרפנד, לשם הקמת בית חולים. ב- 9 בספטמבר 1948 יחידה מבית החולים הארעי פתח-תקוה, אשר נסגר, הועברה לסרפנד לשם הכנת בית החולים והתאמתו לקבלת חולים.

ג'וליס

גרעין הכפר ג'וליס השתמר על כלל מאפייניו רשת כבישים וסמטאות צפופה ולא סדורה, בתים הבנויים על קו - בניין אפס בחלקות קטנות וגובה בינוי נמוך, מבטים לנוף החקלאי הפתוח... המרקם הכפרי נושא אופי כפרי ייחודי, הוא מצטיין בערכים אדריכלים, נופיים ומרקמיים ויש לו ערך חברתי גבוה בהיותו מעין מוקד עליה לרגל למספר אתרי דת ומורשת בעלי חשיבות לעדה הדרוזית. נותרו בו מספר מבנים טיפוסיים אופייניים במצב השתמרות מרשים, ללא תוספות חיצוניות, ובמקרים רבים השתמרו גם חללי הפנים במצב מקורי מרשים.
נספח השימור ממליץ על שמירת צביון רוח המקום המתבטא, בין היתר, במרקם הוותיק בגרעין הכפר, בכיסי האזורים החקלאיים בתוך השטח המבונה ובמבני הדת ומיקומם ותפקודם ביחס לכפר. השמירה על האופי הכפרי של גרעין היישוב המקורי צריכה להנחות את תפיסת הפיתוח והבינוי העתידיים באופן שיהא תואם לבינוי הקיים ולא יפגע באופי המרקמי הכפרי הקיים כיום.

ראס אל עמוד

את ניתוח אתרי השימור בשכונת ראס אל עמוד ניתן לחלק למספר קטגוריות: מבנים בודדים בעלי ייחודיות שימורית, מרקמי הבנייה הראשונית של הכפר, ונקודות בעלי ערכיות של מבט נופי. הבנייה הראשונית של הכפר משתרעת בצפון השכונה סמוך לדרך יריחו וכן במרחב "גרעין הכפר ההיסטורי". הנקודות בעלי הערכיות של מבט נופי מתמקדות סביב המתחמים הנוצריים:
מתחם בית אברהם שבמערב השכונה והמתחמים הנוצריים שבמזרחה, בנקודות שולטות המייצרות אזורי תצפית וניצפות ייחודיים.
החלופות השונות המוצעות הן לחיזוק הצירים מול המוקדים והן לפריסת הבינוי, משפיעות ומושפעות מאתרי השימור של השכונה, כפי שיוצג להלן, ועל כן ראוי לתת עליהם את הדעת.

סירקין

מחנה סירקין הוא מחנה של צה"ל המשמש בסיס לפעילויות של יחידות שונות. הוא נמצא מזרחית לפתח-תקווה וגובל בכפר סירקין מדרום. המחנה נבנה ב- 1941 ושימש את חיל האוויר המלכותי
הבריטי עד למאי 1948 . במאי 1948 לוחמי האצ"ל כבשו את הבסיס ושמו שונה ל"כנף 12 , בסיס אלון", על שם מודי אלון.
ניתן להבחין בשני היבטים שונים בעת סקירת ההיסטוריה של מחנה סירקין. האחד – ערך היסטורי מקומי, בו בא לידי ביטוי המאבק על עצמאות מדינת ישראל. מאבק זה התבטא בניסיונות מרד
של קבוצות לוחמים שונות כנגד הבריטים, שהסתיימו לבסוף בהשתלטות הסופית של הלוחמים על הבסיס. בהיבט זה סירקין היווה נקודה אסטרטגית בדרך לעצמאות ישראל. ההיבט השני הוא
הערך היסטורי גלובאלי. בהיבט זה סירקין היווה שדה תעופה בריטי, חלק ממערך שדות התעופה של הצבא הבריטי שהיו פזורים בארץ ובעולם במחצית הראשונה של המאה ה- 20 . ככזה הוא
מעיד על הפריסה והשליטה האווירית שהייתה לבריטים במרחב התעופה באזור כולו ובארץ בפרט.

ג'אבל מוכבר

שכונת תלפיות, על אף המצאותה מחוץ לתחומי העיר ההיסטורית, נכללה מקצתה כאזור עיר היסטורית על כל המשתמע מכך. הסיבה לכך היא המצאותם של נכסי שימור אדריכליים והיסטוריים בשכונה. לא מדובר בשכונה הומוגנית בעלת אחידות סגנונית אלא במקבץ משארים של שכונות עבר שנכללים בתחומי הקו הכחול, והתכנית מוצאת לנכון לשמרם. 

השכונה התפתחה במספר שלבים במוקדים שונים שכיום מהווים שכונה עירונית אחת. שלב הבינוי הראשון היה של שלושת השכונות ההיסטוריות: תלפיות ההיסטורית, ארנונה ההיסטורית ושכונת בניין ומלאכה. בנוסף לכך היה קיים בשלב מוקדם גם בינוי ערבי לאורך דרך חברון בדופן המערבית של השכונה.

בשלב הבא נבנו שיכוני שנות ה-50 וה-60. לאחר מכן נבנו בשלבים שונים הבינוי הפרטי בשכונה, החל משנות ה-70, שכלל הן בינוי של בנייני מגורים והן בינוי של בתים פרטיים.

חוברת זו הינה נספח לתכנית האב של ארנונה, הכוללת הנחיות למבנים לשימור בשכונה לפי מגרש.